זה אחד המצבים הכי שכיחים שאני פוגשת - ואחד הכואבים ביותר:
אחד מבני הזוג מרגיש שהגיע הזמן לפנות לעזרה. הוא/היא קרא מאמרים, חשב על זה, אולי אפילו חיפש יועצת. והשני - מתנגד. "אנחנו מסתדרים לבד." "אני לא הולך לספר לזר על הבעיות שלנו." "זה לא יעזור."
אם אתם הצד שרוצה לפנות לעזרה - המאמר הזה בשבילכם. ואם אתם הצד שמתנגד - כדאי שגם אתם תקראו.
למה הצד השני מתנגד?
לפני שמנסים לשכנע, כדאי להבין. ברוב המקרים, ההתנגדות לייעוץ זוגי נובעת מאחד מאלה:
פחד מחשיפה
לדבר עם מישהו זר על הדברים האינטימיים ביותר - זה מאיים. לא כי הוא/היא חלש/ה, אלא כי זה דורש פגיעות שלא כולם מוכנים אליה בקלות.
תפיסה שייעוץ = כישלון
"זוגות תקינים מסתדרים לבד." הרבה אנשים גדלו עם האמונה הזו. ייעוץ זוגי נתפס כהודאה שמשהו שבור - ולא כהשקעה בזוגיות.
חשש שהיועצת "תצדד" בצד השני
לפעמים ההתנגדות היא מגננה. "אם נלך, היא תגיד שאני הבעיה." ההרגשה שהייעוץ הוא "מלכודת" - לא מרחב בטוח.
ספקות לגבי האפקטיביות
"דיברנו כבר אלף פעם ולא השתנה כלום - מה יועץ יעשה אחרת?" תחושת חוסר אמונה שדברים יכולים להשתנות.
מה לא עוזר לשכנע
רוב הניסיונות לשכנע בן זוג מתנגד נכשלים - לא כי הרצון לא טוב, אלא כי הדרך לא נכונה.
- לחץ חוזר ונשנה - יוצר הגנתיות ומרחיק
- "כולם עושים את זה" - מרגיש כמו ביקורת, לא הזמנה
- אולטימטום - יוצר כניעה מאולצת, לא שינוי אמיתי
- לערב חברים ומשפחה - מייצר בושה, לא פתיחות
מה כן עוזר
הדרך שעובדת היא דרך הרגש - לא הלחץ.
"אני לא רוצה שנלך כי משהו שבור. אני רוצה שנלך כי אנחנו חשובים לי, ואני רוצה שנהיה טוב לנו."
כמה דברים שעוזרים:
- לדבר על הרצון - לא על הבעיה: "אני רוצה שנהיה קרובים יותר" במקום "יש לנו בעיות"
- לשתף ב"מה יוצא לו/לה מזה" - שיחה ראשונה ללא התחייבות, פרטית, לא פגישה משותפת
- לתת זמן - לפעמים הנטיעה של הרעיון צריכה להבשיל
- לקחת אחריות על עצמכם: "אני הולך/ת לדבר עם מישהו כי אני צריכ/ה - לא כי אתה צריך"
ומה אם הוא/היא עדיין מסרב/ת?
זה קורה. ולפעמים הצעד הנכון הוא שאחד מבני הזוג יגיע לבד - לשיחה אישית, לעבודה עצמית, לקבל כלים ונקודת מבט.
שינוי באחד מבני הזוג משפיע תמיד על הדינמיקה של השניים. ראיתי פעמים רבות שתהליך שהתחיל עם אחד - הוביל בסופו של דבר לתהליך משותף.
לפעמים הדרך לזוגיות עוברת דרך הפרט. ולפעמים זה מספיק כדי לשנות את כל הדינמיקה.
לסיכום
אם אתם הצד שרוצה לפנות לעזרה - הרצון שלכם לגיטימי לחלוטין. אתם רואים משהו שחשוב לכם, ואתם מספיק אמיצים להודות בכך.
ואם בן/בת הזוג עדיין לא שם/שמה - זה לא אומר שהכל אבוד. לפעמים זה רק אומר שהוא/היא צריכ/ה עוד קצת זמן, או דרך אחרת להיכנס לתהליך.
אני כאן לשניכם - כל אחד בשלב שבו הוא נמצא.
רוצים לדבר - גם אם אתם לבד בשלב זה?
לפני תחילת כל תהליך, אני מקיימת שיחה טלפונית אישית עם כל אחד מבני הזוג בנפרד - נכיר, נבין מה מביאכם, ונבדוק יחד אם הגישה שלי מתאימה לכם. פתוחה, נינוחה, וללא כל התחייבות.
לשיחה טלפונית עם עינת ←שיתוף המאמר: