לפני מספר שבועות לימדתי בקורס NLP Practitioner את אחת האסטרטגיות הבסיסיות ב NLP. אסטרטגיה המאפשרת ללומדים לצאת מהמקום הקורבני של החיים ולקחת אחריות על ניהולם בפועל. אני מרגישה בכל פעם מחדש שבורכתי בתלמידים שבאים ללמוד להפנים לשנות ולעשות את האקסטרא מייל הזה גם עבור אחרים. לעשות עבור אחרים היא נתינה כל כך גדולה בעיני, וכל כך מוערכת. הפעם אני רוצה להביא את הסיפור שכתב אליהו-אור כהן שהוא כוכב זורח בפני עצמו. אליהו-אור כהן, עובד כמדריך בכפר נוער לילדים בסיכון. הבאתי את הסיפור שלו כפי שנכתב בפורום הקבוצתי.
אני נמצא בכפר, משמרת ערב לא כ"כ שיגרתית. הרבה חבר'ה חווים קשיים נפשיים בעקבות סוף השנה. כל אחד מקבל את זה אחרת. הבית שלנו מונה 18 נשמות גדולות! 18 ילדים שעברו חוו וראו דברים שאני לא מאחל לאויבים שלי. והם עדיין פה. חיים חיים "שגרתיים" עד כמה שניתן. כל הזמן תוהה לעצמי מה מקומי פה ? ללמד משמעת? לייעץ? לא יודע. מה שאני כן יודע זה שאת האהבה שלי אליהם אי אפשר לאמוד במילים. לא משנה מה וכמה הם עושים, הם תמיד יקבלו את החיבוק שלי. למה? כי אני מאמין שזה מה שהם הכי צריכים בעולם. מישהו שיאהב אותם. לכל מקום שאליו הלכו, לא קיבלו אותם. ביקרו אותם.
די. לא אני.
אני פשוט אוהב אותם. מה שזה יעשה, יעשה.
כן, ברור שאני גם מעיר להם ודורש מהם. אבל זה שולי, אני, כל תפקידי להרעיף אהבה. לאהוב אותם ללא גבול, בלי תנאים. כי כשהם מחייכים, אני מרגיש שזה עוד ניצחון קטן. עוד רגע בחיים גם אם הוא של שניה, שהם שמחו בו למרות כל מה שעברו. אני מאוהב בחיוכים שלהם. כשהם מחייכים, העולם פשוט זוהר. כי החיוך, מראה מעבר. מעבר לצלקות על הידיים של ניסיונות חוזרים ונשנים ליטול לעצמם את החיים או להקל על הכאב הנפשי בכאב פיזי או אולי סתם בשביל לקבל תשומת לב מהסביבה. החיוך, מראה מעבר לצלקות שבנפש. החיוך מראה, שהם ילדים שכל רצונם בחיים הוא לשמוח.
הפעם אני רוצה להתמקד בחניך אחד יחיד ומיוחד. קוראים לו אדי. אדי הוא ילד בן 16 שסובל ממחלת פרופיריה. בקצרה על המחלה, היא גורמת להשמנת יתר, כאבי בטן עזים, הזיות פסיכוטיות ודיכאון. אדי הוא ילד מ-ד-ה-י-ם ! אני אוהב אותו כ"כ! אז כמו שאמרתי הוא ילד בן 16 ששוקל קרוב ל130 ק"ג, והוא בדיכאון כל הזמן. הוא בדיכאון כי "כלום לא הולך". הוא סובל מהשמנת יתר וזה מדכא אותו. המשפחה שלו מאשימה אותו בזה שהרווחה מתערבת להם בחיים בגלל המצב שלו. כאבי הבטן העזים שלא מרפים ממנו, כל זה ועוד סיבות לדיכאון שלו.
האתגר אצל אדי שהוא פשוט בוכה, בוכה בלי הפסקה ואי אפשר לדבר איתו. אבל אני מצאתי דרך. בזכות הNLP התחלתי לחשוב אחרת ונזכרתי שאדי מאוד אוהב לצייר, והוא מצייר מדהים! אז עודדתי אותו לצייר. אף אחד לא באמת שם לב יותר מידי לציורים שלו, כשהוא מראה לנו אותם אנחנו מתפעלים, נותנים מילה טובה וממשיכים. כי למי יש זמן להתייחס לציור באמצע היום… אני גיליתי שהוא מדבר איתנו דרך הציורים.
ישבתי איתו ליד המיטה, הקשבתי לבכי קורע הלב שלו והרגשתי חסר אונים. שאלתי את עצמי: איך אני יכול לעזור לו ? ואז לפתע, הסתכלתי על הציור שהיה תלוי על הקיר והתחלתי להחמיא לו על הציור. אמרתי לו שהוא מצייר כ"כ יפה ושאלתי אותו למה הוא מצייר דברים שליליים ומה גרם לו לכתוב את מה שכתב. בעודי מתבונן בציור הבחנתי בפינה העליונה של הדף בעוד חלק שלכאורה נראה כעיטור נוסף לציור ושאלתי אותו עליו. אדי אמר את הדבר ששינה את כל הגישה שלי, אדי אמר :"ציירתי כוכב כבול בשרשרת כי אני מרגיש שאני הכוכב אבל אני קשור". אהא! סוף סוף אני שומע משהו חיובי. הוא מרגיש שהוא כוכב!
החלטתי לקפוץ על ההזדמנות ושאלתי אותו למה הוא מרגיש שהוא כוכב? והוא ענה לי, ענה דברים כ"כ יפים ומרגשים. לראשונה נחשפתי אצלו לצד הזה שבו. לצד שהוא אוהב בעצמו. לאחר מכן המשכתי ושאלתי למה אתה מרגיש שאתה קשור? והוא ענה בעיקר דברים על הסביבה. ואז נפל לי אסימון נוסף DIY! (עשה זאת בעצמך) זה בדיוק הזמן!
עשה זאת בעצמך או כפי שאני אוהבת לקרוא לזה בכיתה D.I.Y – הינו תהליך המאפשר לנו כNLPיסטים לעזור לאחרים לקחת אחריות על יצירת המציאות שלהם ולאפשר להם להתחיל לחולל את חייהם מתוך אחריות. מתוך היותם משפיעים על המציאות ולא להיות קורבנות המציאות. כאשר בנאדם נמצא במצב בו הוא מאשים את האחרים במצב שלו הוא כבול בשלשלאות התודעה שלו שאינן מאפשרות לו לזרוח בחיים כפי שהיה רוצה…
אז התחלתי, בדיוק כמו שתרגלנו בכיתה. אמרתי לו, אתה מרגיש שאתה קשור כי הסביבה קושרת אותך. אבל מה תלוי בך? הוא ענה שהרבה לא תלוי בו אבל הוא בטוח שיש גם דברים שתלויים בו. המשכתי עם ההנחיה ושאלתי: איך היית רוצה שהסביבה שלך תשתנה? מה היית רוצה שהם יעשו? אז הוא ענה: "אני רוצה שיבינו אותי, כולם אומרים שהם מבינים אותי אבל הם לא. הם רק אומרים את זה כדי להרגיע אותי. אני רוצה שבאמת יבינו אותי". הנהנתי כלפיו ואמרתי לו, בוא נדמיין רגע שהסביבה אכן השתנתה והיא עכשיו כמו מה שהיית רוצה שהיא תהיה, איך זה משפיע עלייך? אדי ענה לי: "זה ישפיע עליי לטובה לדעת שמבינים אותי ובאמת מקשיבים לי ולא רק מנסים להרגיע אותי". המשכתי: "וכשזה יקרה, איך תתנהג?" הוא ענה לי: "ארגיש יותר טוב, ארגיש שיש לי מקום, שלא רק מרגיעים אותי. ארגיש שיש מי שאיכפת לו ממני. ברגע שארגיש ככה, אהיה יותר פתוח לדבר עם אחרים ולא לשמור הכל אצלי. כי אני יודע שבאמת יקשיבו לי".
ואז הצעתי לאדי לנסות גישה אחרת. לנסות לקחת אחריות על המעשים שלו ולהיות הראשון שעושה את השינוי. הצעתי: "אולי תאמין שאם אתה תתחיל את השינוי, ותיקח אחריות על הדברים הסביבה תשתנה בהתאם". העזתי להגיד: "אולי, אם תיפתח אלינו, זה יעזור לנו באמת להבין אותך יותר ולא רק לנסות להרגיע אותך. אולי, אתה באמת הכוכב אבל הקשרים הם דימיוניים והם שלך". המשכתי ושאלתי: "אולי אתה זה שקושר את עצמך? מה אתה אומר? נשחרר את הקשרים ביחד? ביחד עם כל הבית?" ועוד הוספתי : "תנסה לדמיין את החיים שלך ככוכב נוצץ ולא קשור".
איזה אושר! אדי חייך והסכים לנסות.
אושר גדול לאדי על שמישהו שומע אותו רואה אותו ומצליח לדבר בשפה שלו. אושר גדול לאליהו-אור כהן על ההצלחה המדהימה שלו להגיע לחניך, להיות שם בשבילו באופן הכי קרוב ומצליח לפרוץ את חבלי השלשלאות, בעזרת יישום ה NLP יישום המיומנויות ולמידה הנפלאה שלו. אושר גדול לחברי הקבוצה בקורס שזוכים לקבל השראה בזמן אמת. ואושר גדול לי על ההצלחה להפיץ את כל הטוב הזה לעולם ולאפשר לאנשים להצליח להשתחרר מכבלי השלשלאות של החיים.
עינת זיו-
NLP CERTIFIED TRAINER & MASTER PRACTITIONER
WWW.NLP-NOW.CO.IL
052-2310636
EINAT@NLP-NOW.CO.IL
